סיפור מסע חברות

בית של אומנים, עבריים בדימונה, סעודה במדבר וטיול לאור ירח

כמנהלת רווחה קפדנית אני נכנסת למתח כבר בימי החיפוש אחר חברת הפקה שתציע יום טיול או יום כיף מגבש. הפעם קרה משהו אחר. מהרגע שפגשתי את רוני ורועי אצלי במשרד, הבנתי שאני בסיפור אחר ושונה לחלוטין מהרגיל. ואכן, מהרגע שיצאנו בצהרי היום מהמשרדים, הם חיכו ליד האוטובוס הממוזג עם הנהגת החייכנית, הסלסלות עם ההפתעות, בקבוקי המים האישיים המקוררים. הבנתי שאני אכן בסרט אחר.

התחנה הראשונה היתה ביתם של זוג מיוחד אשר כבר מרגע כניסתנו בדלת הראשית יכולנו להרגיש שזה משהו אחר. הבעל, מוסיקאי ייחודי ואומן בנשמה, החליט שאפשר לבנות בית שכולו חומרים ממוחזרים ולחסוך הרבה כסף! בעזרת חבר עם ידיים טובות נלקחו שלוש מכולות משומשות, נפרסו לחלקים לאחר כבוד ומתוכם קם ועלה בית לתפארת.

האישה, טיילנית והרפתקנית לא קטנה, הכינה לנו מטעמים משובחים ויצירתיים במיוחד בכלים מקושטים צבעוניים מכל העולם.

בסיום הסעודה שמענו מהצמד המיוחד על תהליך בניית הבית, על מסעותיהם הפראיים בעולם והנחיתה בבית ועל קורות חייהם המרתקים לחוד וביחד. רגע לפני שעזבנו סחף אותנו הבעל לפעילות מוסיקלית שמחה במיוחד באמצעות כלים מכל העולם.

המשכנו דרומה ונחתנו בכפר השלום אצל העבריים בדימונה

חברי העדה קבלו את פנינו בלבביות והתיישבנו למפגש ראשוני עם אחד מבני הקהילה שסיפר את קורותיהם (עפ”י נקודת ראותו) מאז גלות בני ישראל למערב אפריקה, דרך הגעתם כעבדים לאמריקה ועד חזרתם לארץ ישראל בשנת 1969.

הסקרנות אצל החבר’ה היתה מרובה ונשאלו הרבה שאלות על חייהם כקהילה טבעונית סגורה ושיתופית עם הנהגה מקומית.

גילינו גם כי אנשי הקהילה צמים כל שבוע במשך כל השנה החל מערב שישי ועד צאת השבת. עד לא מזמן יכלו הגברים לשאת יותר מאישה אחת.

בהמשך יצאנו לסיור בין בתי הכפר – כפר השלום. המבנים העטופים ביריעה שחורה הדהימו את החבר’ה בצניעותם ופשטותם וגרמו לשיחות מרובות בין עובדי החברה.

קינחנו בגלידה טבעונית משובחת תוצרת אנשי הקהילה.

תחנתנו הבאה היתה בבית פרטי בירוחם

כאן חיכתה לנו בעלת הבית המחויכת. מהרגע שנכנסנו לביתה החם ולאחר שהתיישבנו דאגה לפנק אותנו במטעמיה המיוחדים. שפע של סלטים ומנות ביתיות אותן למדה מאמה וסבתה במרוקו הרחוקה.

בסיום הארוחה תוך כדי הגשת התה המיוחד והמופלטות המתוקות, ספרה לנו בעלת הבית על עלייתה לארץ, על הנחיתה הקשה בירוחם ועל פריצת הדרך שבצעה בתחום המטבח כשיצאה מבין הסירים והחלה לארח אנשים בביתה.

הפרידה מבעלת הבית היתה מרגשת. הרגשנו שבביקורנו אנו תורמים לחיזוק יוזמת הנשים והתושבים בירוחם.

לאחר נסיעה קצרה הגענו לאזור נחל חווארים ליד שדה בוקר

ירדנו לבור מים קדום, כאן חיכתה לנו הפתעה – כולה אש.

מהבור יצאנו למסלול הליכה לאור הירח והחווארים הבוהקים. מהר מאוד התרגלנו להליכה עם תאורה רומנטית משהו ללא פנסים!! חווייה ייחודית במינה. לפתע נשמעו צלילי חליל מדברי בפינה נסתרת מוארת באור הירח, גילינו נגנית חליל חיננית אשר הנעימה לנו בצליליה הקסומים בעודנו שוכבים על הגב עם הפנים לירח.

עם הגעתנו לשפך החווארים אל הצין, חיכו לנו רוני ורועי ליד האוטובוס עם סיידר חם וזה היה פשוט מושלם !!…

אין ספק שהנגיעות הקטנות והמחשבה על הפרטים הקטנים עושים את ההבדל.

אני יכולה להתוודות שזה האירוע הראשון מזה שנים שגם אני הצלחתי להנות ולשחרר בזכות הארגון המוקפד והמדוייק!