יום הולדת עגול

חווה מבודדת, צלילי אקורדיון ברכס, סגווי וסעודה ביער

“… הגעתי בבוקר למסעדה כפרית בלב מחלבת עיזים, כשאני יודעת שהחבר’ה של בעלי יוצאים לטיול עם בנות זוגם.

עם נחיתתי במבנה העץ הציורי, נדהמתי לגלות את כל משפחתי וחברי הטובים ביותר – הפתעה ענקית !! איך הוא הצליח להסתיר ממני?… אני הרי כל כך קונטרול פריק ויודעת ומכוונת כל דבר שקורה בבית!!

ההתרגשות הייתה רבה וארוחת הבוקר מפנקת במיוחד גבינות קשות ורכות, חביתה ושקשוקה, סלטים, לחמים כפריים, זיתים בלאדי, גרנולה עם יוגורט מהמחלבה, מאפים ביתיים וריבה תוצרת בעלת הבית בקיצור קשה לעזוב …”

בסיום הארוחה ספרה לנו בעלת הבית על ייחודו של דיר העיזים המשפחתי שלהם ועל מסלול  התאקלמותה בארץ לאחר שהתאהבה בבעלה והלכה אחריו מפינלנד הרחוקה, עשתה עליה והקימה איתו משפחה.

המשכנו לעבר חווה מבודדת

שם פגשנו את בעל החווה אשר קיבל את פנינו בחום ליד הבאר העמוקה שלו. האיש הנראה ולבוש כמשה רבנו סיפר לנו על המסע הארוך והמופלא שעשה עד שהגיע עד למקום הנוכחי. כיצד הלך ברגל מטורקיה, לאירן ולהודו. 7 שנים של צעידה ברגל בין יבשות, 7 שנים של חיפוש עצמי, של הרפתקאות וסכנות בעיניים, של מפגשים מפתיעים ומעוררי השראה.

כשהגיעו הוא ואשתו אל המקום הנוכחי, ישנו באוהל ואט אט בנו את ביתם על שרידי ישוב קדום, ללא חשמל וללא מים. עם השנים חזרו בתשובה, הולידו ילדים, הקימו דיר עיזים וחקלאות בוסתנים. המארח סייר איתנו בין בתי החווה, ראינו פשטות וצניעות מהי ויצאנו עם הרבה חומר למחשבה…

בהמשך טיילנו ברגל על רכס שיירות הצופה אל נחל נחשון ושער הגיא

צפינו על הדרך המתפתלת ועולה לעבר ירושלים. שמענו סיפורי קרבות מ – 1948 כאשר תושבי הכפרים סריס ובית מחסיר היו יורדים לוואדי ויורים על שיירות המשוריינים שעלו לירושלים. ראינו את המקום אליו הגיעה דרך בורמה מתחת לאפם של הכפריים.

באחת העצירות על רקע תצפית מרהיבה לעבר מישור החוף הפתיע אותי בעלי עם צמד רקדנים אשר סחפו את החבר’ה לריקודי שנות השישים בלב החורש והשמחה היתה רבה.

בקרחת יער ציורית חכו לנו רכבי סגווי ואת המשך הטיול עשינו עליהם.

עצירה נוספת להסבר מתחת לעץ אורן ציורי – כאן פגשנו וירטואוז אקורדיון ולצלילי נגינתו הרמנו כוס יין לחיי ולחיי החיים הטובים על רקע גלוית נוף מרהיבה – לחיים !

אחר הצהריים הגענו לפינת יער קסומה

כאן חכתה לי ה – הפתעה; שולחנות ערוכים עם מפות לבנות ומשובצות, ספסלי שלבים לבנים, כריות לבנות, ערסלים על העצים, מוסיקה שקטה…

הייתי המומה !! פרצתי בבכי מרב התרגשות… בעלי שיחק אותה בגדול !!

לפתע הגיחו מבין העצים נכדי האהובים עם חולצות לבנות ועוד אורחים יקרים לי אשר לא טיילו איתנו במהלך היום. כמה אהבה ביום אחד ?!

בסיום הסעודה הפתיעו אותי יקירי עם סרט קורע מצחוק וברכות מרגשות…

בהמשך שרנו בליווי האקורדיוניסט ואף רקדנו והשמחה היתה רבה !

אין לי ספק, זהו יום שלא אשכח !!